מנורה חברה לביטוח בע"מ-ת"א נ' לוי ואח'

פסק דין

בפני תביעה לשיבוב הסכום אותו שילמה התובעת , חברת ביטוח במסגרת חבותה על פי פוליסה לביטוח רכב רכוש מקיף, למבוטחה כפיצוי על נזקים שנגרמו לרכב המבוטח באירוע של תאונת דרכים בה היה מעורב , רכב נהוג בידי הנתבע 1 מבוטח ע"י הנתבעת 2.

על פי כתב התביעה נטען כי בתאריך תאונה עת היה רכב מבוטח התובעת בעצירה מלאה בצומת, הגיע רכב נהוג בידי הנתבע 1 , לא שמר מרחק מאחוריו, ופגע בו מאחור, וגרם לו נזקים .

הנתבעים 1,3 לא הגישו כתבי הגנה מטעמם, ואילו הנתבעת 2 הגישה כתב הגנה בו טענה כי , דין התביעה נגדה להידחות מן הטעם כי מבוטחה לא המציא לה כל הודעה על האירוע הנטען בכתב תביעה , ובכך מנע ממנה את בירור נסיבות התאונה , ובירור חבותה , וע"י כך פגע בסיכוייה להתמודד עם התביעה והפר את תנאי הפוליסה .

הנתבעת 2 אף טענה כי לתובעת אין כל יריבות עם הנתבעת 2 וזאת נוכח הוראות סעיפים 22, 24 ו- 68 לחוק חוזה הביטוח 1981.

עוד טענה התבעת 2 כי הנתבע 1 לא היה מבוטח אצלה , וכי למבוטחה לא היה רישיון נהיגה, וכי הכיסוי הביטוחי קיים רק למקרה והרכב המבוטח נהוג בידי מי שאוחז ברשיון נהיגה .

עד מהרה זנחה התבעת 2 את הטענה בדבר חוסר כיסוי ביטוחי , והחזיקה בטענה כי אין לתובעת או מבוטחה כל יריבות עם הנתבעת 2, עקב הכשלת בירור חבות מצד מבוטחה של הנתבעת 2 , תוך הסתמכות על הוראות סעיפים 22,24 , ו-68 לחוק .

התובעת מפנה אל פסק הדין בענין רע"א 5912/91 המגן חברה לביטוח בע"מ נגד אברם מצליח , פד"י מ"ט(3) 265 , ומפנה אל דבריו של כב' השופט קדמי .(פסק הדין נכתב ע"י כב' השופטת דורנר )

אתייחס לטענות הנתבעת 2 אחת לאחת .

1- סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח קובע לאמור

 68. מעמד הצד השלישי בביטוח אחריות רשאי המבטח - ולפי דרישת הצד השלישי חייב הוא - לשלם לצד השלישי את תגמולי הביטוח שהמבטח חייב למבוטח, ובלבד שהודיע על כך בכתב למבוטח 30 ימים מראש והמבוטח לא התנגד תוך תקופה זו ; אולם טענה שהמבטח יכול לטעון כלפי המבוטח תעמוד לו גם כלפי הצד השלישי.  

סעיף זה הקים לראשונה בשנת 1981 , את זכות התביעה הישירה של הניזוק כנגד מבטחו של המזיק. שכן עד לאותו מועד בו נחקק חוק חוזה הביטוח , לא יכול היה הניזוק לתבוע את המזיק באופן ישיר על נזקים שגרם המבוטח לניזוק. עד חקיקת חוק זה , זכות תביעה הישירה עמדה לניזוק כנגד המזיק, והמזיק יכול היה לחזור על חברת הביטוח שלו , וזו זכאית הייתה , אך לא חייבת , להצטרף כבעל דין לתביעה וליטול מידי המבוטח שלה , הנתבע המזיק, את ניהול המשפט , וסילוק התביעה . לניזוק לא הייתה זכות תביעה ישירה כנגד המבטחת של המזיק.

כאמור סעיף זה יצר את זכות התביעה הישירה , לאמור הניזוק רשאי מכאן והלאה להגיש תביעה הן כנגד המזיק , והן כנגד המבטח באופן ישיר, ומכאן והלאה אין זכותו זו של הניזוק תלויה עוד ברצונו של המבטח להיות בעל דין אם לאו .

זכות זו לא הייתה מוחלטת , ומתוך איזון בין האינטרס של הניזוק למצוא מבטח אשר יישא בתשלום הפיצויים עת יפסקו לטובת הניזוק כנגד המזיק , והן האינטרס של המבטח , הועמדו סייגים מסביב לזכות זו של הניזוק

.

א- במקרים שאין ברצונו של המבוטח להפעיל את פוליסה שלו, ואינו מוכן כי המבטחת תישא בתשלום הנזק במקומו( והדבר קורה בדרך כלל בסכומי נזק קטנים, אשר האינטרס הכלכלי של המבוטח , המבקש לשמור על זכויותיו מול המבטח, מחייבים אי פעלת פוליסה , ותשלום נזק באופן ישיר ע"י המבוטח . על כן נוצר הסייג אשר בסיפא לסעיף 68 , והוא במקרה זה ,כשהמבטח הודיע למבוטח על דרישתו של הניזוק, והמבוטח חתם על מסמך בו הוא מתנגד לכך כי המבטחת תסלק את התביעה במקומו .

שימוש בזכותו של המבוטח בפוליסה , כפוף לקיום תנאי פוליסה , כגון תשלום השתתפות עצמית , תשלום עבור כינון ערך פוליסה אחרי שחלק מסכום הביטוח משולם לצד ג', והפעלת הפוליסה כרוך באובדן הנחות בגין העדר תביעות , להן זכאי מבוטח זהיר אשר לא מגיש תביעות נגד המבטח , כדי לעודדו שלא להגיש תביעות כאלה .

ב- הפרת התחייבויות המבוטח , כלפי המבטח בהתאם לתנאי הפוליסה , וזו הוראת סעיף 22 לחוק חוזה ביטוח , הקובע

"  22. הודעה על קרות מקרה הביטוח קרה מקרה הביטוח, על המבוטח להודיע על כך למבטח מיד לאחר שנודע לו, ועל המוטב להודיע למבטח, מיד לאחר שנודע לו, על קרות המקרה ועל זכותו לתגמולי הביטוח ; מתן הודעה מאת אחד מאלה משחרר את השני מחובתו. "

בסעיף זה מחייב החוק את המבוטח , להודיע למבטח על מקרה הביטוח ( האירוע התאונתי במקרה זה ) וזאת על מנת לתת בידי המבטח אפשרות לברר את עצם קיומה של חבותו לשלם את הפיצוי לניזוק על הנזק שגרם המבוטח, את היקף החבות ואת היקף הנזק, ולנסות להקטין את הנזק ככל האפשר.